Amit Slonim
16 1 0

ביקורות: 17

Amit Slonim

10.12.2018 סידרו לנו אתמול חופש לא קשור לרגל חנוכה, אז יצאתי לדייט בצהריים עם ילדה בת שנתיים וחצי. ראיתי הרבה פרסומים פה על הנאגטס בגודנס, ובתור מישהו שהיה מאוהב בנאגטס בשווארמה הצמחונית החלטתי לזרום לשם - אבל באסה: לא היו נאגטס. לא נורא, זה עדיין אחד המקומות האהובים עליי והילדה התקבלה שם בברכה וקיבלה מנת ילדים (בערך 20 חתיכות צ`יפס ושתי נקניקיות ב-32 שקל). אני ניצלתי את מזג האוויר הקריר והזמנתי לעצמי מרק קובה סלק (מנה גדולה ומשביעה ב-44 שקל). השירות היה כיפי והאווירה חביבה כרגיל, מקווה שהנאגטס יהיה זמין בפעם הבאה שאקפוץ :)

Amit Slonim

20.09.2018 זהירות, פוסט על 416 שלא כולל רק מחמאות על 416. עם המתקשים הסליחה. הרקע: כדור הארץ סיים להקיף את השמש ויום ההולדת שלי חזר. לרגל המאורע הלכתי לאכול צהריים במסעדת "416". זו הפעם השנייה שלי בסך הכל במסעדה, כאשר הפעם הראשונה הייתה קצת אחרי שהמקום נפתח - והרגשתי אז שלמרות שהמקום נחמד והאוכל היה טעים ברובו, התמחור של המנות היה מופרז. ובכל זאת, לרגל יום ההולדת ואחרי שקראתי פה 1,000 המלצות החלטתי לנסות שוב. הגענו למסעדה ביום ראשון בצהריים והיא הייתה ריקה ברובה. זה לא באמת מפתיע לאור העובדה שהמסעדה יושבת בלב של אזור מלא באופציות (גם לטבעונים), מאוכל רחוב זול ועד מסעדות יוקרה. 416 היא בין היחידות באזור שלא מציעה ארוחות עסקיות בצהריים, ואם מחברים לכך את המחירים הלא זולים מלכתחילה ואת התפריט הנישתי שפונה כמעט אך ורק לטבעונים - באמת שאין פלא למצוא אותה ריקה. למעשה, חוץ מאיתנו היו במקום עוד שני שולחנות של סועדים. היינו שלושה אנשים ולקחנו למנה ראשונה את הארנצ`יני, שהיה מאוד טעים וגם התאים לנו בדיוק מכיוון שהגיעו בדיוק שלושה כדורים. כן נשים לב לתג המחיר שלו - 45 שקלים. זה אולי לא בשמיים, אבל זה בהחלט מציב את 416 ברמת המחירים הגבוהה ביותר של מסעדות איטלקיות (בפסטה מיאה הטעימה, למשל, מקבלים 4 כדורים ב-46 שקלים). בנוסף, התחלקנו במנה של סלט קיסר עם עלי קייל ונגיעות של "פרמזן שקדים". היה טעים מאוד, עם עלי חסה קריספיים כמו בספר. מדובר כנראה בסלט הקיסר הטבעוני הכי טעים שאכלתי מחוץ לגבולות אלגריה באבן גבירול - אבל שוב, התמחור של המנה במחיר של 60 שקל הרגיש מופרז. שוב, להשוואה - סלט הקיסרית של אלגריה עולה 49 שקל והוא עשיר יותר ובטוח משביע יותר. רגע לפני שנגיע לעיקריות מילה קטנה על השירות: היה כמעט מושלם. 9 מ-10. נכון שיש משהו לא נכון בכלל להעיר לגבי שירות כשהמסעדה כמעט ריקה לגמרי, אבל אחרי לא מעט נפילות שירותיות דווקא במקומות טבעוניים, השירות היה נעים ומהיר. גם כוסות המים שהיו לנו על השולחן התמלאו כל פעם במים קרים עם לימון בלי שנאלצנו לבקש או לחכות. אז למה לא 10 מ-10? כי דווקא בגלל שהמסעדה הייתה כל כך ריקה זה צרם כל כך שהמנות העיקריות לא הגיעו יחד. בנוסף, היו שיפוצים בתוך או מחוץ למבנה ולאורך כל הארוחה סבלנו מריח של קדיחות וכלי עבודה שונים. זה היה מעצבן. אם היינו יודעים אז מראש לא היינו מתיישבים שם. לא מצפה מהמארחת להגיד לי בכניסה: "לא כדאי לכם לאכול כאן היום כי יש רעש נוראי" אבל זה גם לא נכון להתעלם מזה לחלוטין. והנה זה הגיע, הרגע שכולנו חיכינו לו - העיקריות: לקחנו את "החריימה של ריקי" שמגיעה במחבת לוהטת (ומגניבה בקטע א-סימטרי). מנה לא כבדה מדי, ולא חריפה מדי (למרות האזהרה של המלצרית) עם כמה קציצות טופו חביבות וכמה חתיכות לחם. מנה טובה ומדויקת, לא משהו בלתי נשכח אבל בהחלט סוגרת טעימה ומשביעה, ולשם שינוי גם מתומחרת סבבה ב-60 שקל (הקטלאטי המושלם של ננוצ`קה מנוחתה עדן, למשל, עלה 68 שקלים). מנת ה"על הגריל" הייתה המנה הטובה ביותר שיצאה אלינו מהמטבח, חד משמעית. זו מנה פשוטה כביכול אבל בשילוב של יצירתיות, חומרי גלם מעולים ויד מדויקת של טבח היא הופכת לסינרגיה של טעמים שסוף סוף גרמה לי להבין קצת מההתלהבות שיש כאן בקבוצה מהמסעדה הזאת. מדובר סך הכל במנה פשוטה של ירקות - פטריות יער, כרוב סיני וטבעות בצל שמוגשות על פולנטה טריה עם קרם אגוזים. משהו בשילוב הטעמים וככל הנראה גם במרינדה המצוינת של הירקות הפכה את המנה למושלמת. תג המחיר עצר על 75 שקלים שזה כביכול הרבה בשביל ירקות אבל כאן באמת הרגשנו ששילמנו על מנת גורמה של מסעדת שף. והגענו למנה היקרה ביותר, וגם המבאסת ביותר: סטייק 416 (לשעבר: "סטייק ספיישל"). התייעצתי, שאלתי, חקרתי ורציתי לוודא שאחרי שהתבאסתי מ"הסטייק במחבת" בביקור הקודם שלי במקום לא יקרה לי אותו דבר עם הסטייק המדובר הנוכחי ונאמר לי שמדובר באופרה אחרת לגמרי ואני חייב לנסות. כחובב סטייקים בעברי הרחוק החלטתי לפנק את עצמי ליום הולדת בסטייק חלבון החיטה המדובר ואני יכול להגיד שהירקות המוקפצים על הסטייק היו טריים, התפוח אדמה היה עשוי מעולה, ה"שמנת" החמוצה הייתה מושלמת והממרח הנלווה (נראה לי שזה היה קונפי שום) היה ממכר. הסטייק לעומת זאת, שאפתני ו"בשרי" לעיניים - אך לא עובר את מבחן הלעיסה. במסעדה בשרית הוא היה נשלח בחזרה למטבח מכיוון שהוא בלתי ניתן ללעיסה. כאן הבנתי שזה העניין, ואולי זו טעות לצפות למשהו שמזכיר באמת סטייק במסעדה טבעונית. המחיר של הסוליה עם התוספות הטעימות: 90 שקלים. לקינוח הזמנו מוס שוקולד. היה טעים כמעט כמו שהיה יפה (הטאץ` של החלבה המסולסלת גם פוטוגני וגם נתן איזון טעמים טעים). המחירים של כל הקינוחים נעו סביב 50 שקל. בשורה התחתונה: צריך הרבה אומץ ויומרה (בקטע חיובי) בשביל להחזיק מסעדה שפונה לקהל יעד מצומצם בלב של אזור קולינרי עשיר כל כך בלי להציע תפריט עסקי. זה כמובן זכותו של המקום, אבל העובדה שהמקום היה כמעט ריק כשביקרנו בו (בזמן ששאר המסעדות באזור היו מלאות כרגיל) די מדברת בפני עצמה. יודע ש-416 הפך לפרה קדושה (ביטוי מוזר לקבוצה טבעונית) אבל קשה לי להאמין שאני אגיע לשם שוב לארוחה קז`ואלית. במחירים האלה אפשר לחגוג במקומות הרבה יותר שווים בתל אביב. אולי ביום ההולדת הבא, או אם יהיו קופונים שווים :)

Amit Slonim

27.08.2018 הלכתי אתמול עם ניל (בת שנתיים) לטעום את הביונד מיט של ריינבואו. טעם - איפשהו בין בורגר ראנץ` למקדונלדס. בקטע טוב. זו הקציצה הכי דומה לבשר ג`אנק שאכלתי מאז שהפכתי לצמחוני (לפני שהפכתי לטבעוני). פרט טריוויה מיותר: מנת הבשר האחרונה שאכלתי הייתה ספרדי כפול בבורגר ראנץ` לפני הופעה של מוריסי בגני התערוכה. השאר היסטוריה. גודל/מחיר - על סף המעליב. 48 שקל לקציצה קטנה שהרגישה כמו מנת ילדים ברשתות הג`אנק. מבין את הקטע של היצע וביקוש ומניח שתהיה בזמן הקרוב התנפלות (היה מפוצץ כל הערב) אבל התמחור הזה לא יכול להימשך לאורך זמן. השוואה לקיימים - ההמבורגר הרגיל של ריינבואו לדעתי טעים יותר, למרות שהוא פחות "טעם של בשר" כביכול. רק אתמול הבנתי כמה מבורך/ריינבואו/גודנס לא באמת מציעים טעם של המבורגר ג`אנק אמיתי - אבל מי אמר שזה רע? לדעתי ההמבורגר של מבורך הוא עדיין הכי טוב על אבן גבירול (גם הצ`יזבורגר של שאפל נותן פייט טוב). מבורך פשוט מרגיש כמו המבורגר גורמה לעומת הביונד מיט, וגם זול משמעותית יותר ומשביע יותר. מעניין יהיה לנסות את הביונד מיט במקומות אחרים ולראות אם יהיה איזה עניין של גדלים או תיבול בין המקומות, כי הבשורה היחידה היא ה"מזכיר טעם של מקדונלדס" שזה גימיק נחמד אבל בסוף כל אוכל בשר יודע שמקדונלדס זה פח. בתמונה: לא בשר, כן דוגמנית ידיים בת שנתיים

Amit Slonim

12.07.2018 מבחינתי זה כל כך מובן מאליו אבל מדי פעם אנשים מבקשים המלצות בתל אביב על מקומות וכו` אז כדאי להזכיר מדי פעם כמה התמזל מזלינו להיות טבעוניים בתקופה בה קיים מקום כמו "פלאפל מבורך". ברצינות, אכלתי בעשרות מסעדות טבעוניות ברחבי העולם וניסיתי גרסאות טבעוניות למאות מנות - אבל בשום מקום לא מצאתי המבורגר כל כך מושלם כמו אצל דוכן האבא-ובת המושלם הזה בצפון אבן גבירול בתל אביב. השבוע לקחתי לשם בפעם הראשונה גם את הבת שלי, וגם היא הייתה בהלם מכמה שטעים ונעים

Amit Slonim

21.06.2018 מיץ מרק, שקשוקת החלומות. ביקשתי עם אקסטרה חריף והבנתי שהם לא מתבדחים כשזה מגיע לחריף, סחטיין (המנה בעלות 54 שקלים, כוללת מיץ סחוט סלט ומטבלים והיא תקעה אותי בטירוף במפתיע)

Amit Slonim

17.01.2018 אכלתי אתמול בפעם הראשונה בהירו ראמן של אהרוני בלבונטין. הגעתי לאזור כמעט בטעות, ולמרות שהלב אמר ללכת לשכנים בנייצ`ר בויז - העדפתי לנסות את המקום הלא 100% טבעוני הזה (אבל הוא בהחלט ויגן פריינדלי). עסקית הצהריים מתומחרת כך שבמחיר המנה העיקרית מקבלים מנה ראשונה לבחירה ותה קר תוצרת בית. נייס. בחרתי למנה ראשונה סלט אצות ואטריות זכוכית בטעם עז (ומעולה) של שום, ולעיקרית את הראמן הטבעוני. לחובבי ז`אנר הבכיינות בקבוצה, נציין שהראמן הטבעוני והצמחוני מתומחרים בדיוק באותו המחיר, למרות שהצמחוני מכיל ביצה/טמאגו. לגבי הראמן עצמו, אני חושב ש"מושלם" זו המילה שאני מחפש. הציר, על בסיס ירקות, מקבל כבוד מהטבחים שמכינים אותו (לעומת הרבה מקומות שנותנים תחושה של מרק עוף פרווה), הוא לא סמיך מדי, לא דליל מדי, לא אנמי מדי, לא בנאלי מדי - הכל במידה. הבצל הירוק והבאק צ`וי מסתדרים להם יפה יחד, השעועית הירוקה התגנבה מדי פעם לכף בלי ששמתי לב והוסיפה הפתעה קטנה וקראנצ`ית לביס, כמה חתיכות דקות של טקוואן ודייקון צפו להם בציר ובעיקר הוסיפו לו טעם (כמובן שאכלתי את הכל בסוף, זה לא רק ליופי) - אבל מעל לכולן היה זה טופו המשי הנהדר שהצטרף לאטריות שנותנות למקום הזה את הכבוד שראוי לו, שהופכות את המנה הגדושה בכל טוב הזאת לכל כך משביעה וראויה לציון. זהו, כל הקנס בסוף היה 60 שקל לארוחת שף גדולה ומכובדת. חשבתי בהתחלה לקנח אצל השכנים הנחמדים, אבל האמת שהייתי מפוצץ ולא יכולתי לשקול אפילו תוספת.

Amit Slonim

15.10.2017 אמ;לק: העסקית של זכאים זה הדבר הכי שווה בתל אביב. ותיקי הקבוצה עוד זוכרים את המגה-ויכוחים שהיו פה בקבוצה על זכאים בגלגולה הראשוני כמסעדת שף טבעונית, שהוכיחה שאפשר להציג מנות עשירות, יצירתיות ומיוחדות - גם ללא חלבון מן החי - אבל במחיר לא שווה לכל כיס. מודה שהתרחקתי מהמקום הרבה זמן פשוט כי הבנתי שאני לא יכול ליהנות ממנו לאור המחירים הגבוהים. השבוע ניצלתי את החופש כדי לבקר במסעדה והופתעתי לגלות שהמסעדה מציעה את אחת העסקיות הכי טובות, ולבטח אחת המשתלמות בעיר. בקיצור: פותחים שולחן עם סלט ערבי, חומוס-טחינה עם פלאפלים ירוקים, גבינת פילדלפיה עם פסטו וממרח קלמטה, לחם הבית שמגיע עם צלוחית עם שלושה סוגי חריף (מטבוחה מדהימה, סחוג ירוק ואריסה אדומה - הכל תוצרת בית וטרי טרי) ומעל הכל, הצ`יפס המושלם של זכאים עם הממרח האיולי-מיונז המקומי. לעיקרית לקחתי "קלצונה פתוחה" שמגיעה עם הרוטב עגבניות הכי טעים שאכלתי בחיים שלי וריקוטה שאפילו שותפתי הקרניסטית לארוחה אמרה שהיא מצויינת. היא לקחה את מנת הקוסקוס, הכביכול פשוטה ומשעממת, אבל בפועל הייתה גדולה, טעימה ומאוד משביעה (שנינו לא הצלחנו לסיים את המנות העיקריות למרות שהגענו רעבים). כל המנות האלה שתיה (מיץ תפוזים שסוחטים במקום ותה קר) ב-55 שקל לאדם. זה מחיר פשוט פסיכי למנות ברמה כל כך גבוהה. משהו גם השתנה קצת באופי של המקום מהפעם האחרונה שהייתי שם, ומשהו במדד הפלצנות ירד פלאים. מה שכן, המנות העיקריות שלנו לא רק שלא יצאו ביחד אלא בהפרש של דקות ארוכות אחת מהשנייה, דבר שלא מתאים למסעדה שמנסה להציג את עצמה ברמה מסויימת... אבל בין כל הפלאים שהוגשו לנו אל השולחן, זו הייתה ממש טיפה בים. ציונים: אוכל - 9/10 שירות - 9/10 אווירה - 9/10 תמורה למחיר - 11/10 המלבי שדפקנו במלביה אחרי - 9/10

Amit Slonim

14.10.2017 אחרי שסוף סוף מצאו לנו שולחן (זה שהזמנו כמעט שבוע מראש), התלבטנו מספר דקות אם לקום וללכת. לא ככה דמיינו שתתחיל ארוחת יום ההולדת החגיגית שלנו, זאת שאנחנו מציינים פעם בשנה במסעדה מומלצת. הגענו למסעדת "נאם" המפוצצת בשישי בערב, וראינו אנשים שעומדים על המדרכה בחוץ ומנסים לקבל שולחן. לשמחתנו, ידענו שלנו יש שולחן מוזמן. להפתעתנו, "שולחן מוזמן" בנאם לא אומר ששומרים לנו באמת מקום ונאלצנו לחכות דקות ארוכות יחד עם האורחים המזדמנים. איך אמר סיינפלד בפרק המפורסם ההוא: "נראה לי שלא הבנתם בשביל מה אתם לוקחים הזמנות". לבסוף, הינדסו לנו שולחן זוגי קטנטן ודחפו אותנו בין שני שולחנות גדולים בחוץ. כשניסינו להביע אכזבה אמרו לנו שאין מה לעשות והם לא מבטיחים לתת מקום טוב במסעדה גם אם מזמינים מראש ומבקשים מקום טוב לחגיגה רומנטית. זה לוקסוס של מסעדות מצליחות עם הייפ, אבל דברים שכאלה לפעמים נצרבים בזיכרון וברושם שהמסעדה משאירה יותר מכל מנה מתובלת היטב. אז כאמור, לא ככה חשבנו שהארוחה החגיגית הזאת תתחיל, אבל לשמחתנו זו גם הייתה הפאשלה האחרונה. התפריט היה מאוד מבטיח, עם סימונים ברורים למנות שניתן לטבען. הזמנו את הסלט מנגו לראשונה מינוס ציר הדגים, ולעיקריות פאד טאי בלי הביצה ואת מנת הקארי האדום המדוברת. הסלט היה מעולה. נשאלנו על ידי המלצרית אם אנחנו אוהבים חריף ואמרנו שמאוד, אז הסלט אכן הפתיע בחריפות מורגשת מאוד, אך לא מעיקה לרגע. השילוב של החמוץ, המתוק והחריף הפכה את המנה הקטנה הזאת להפתעה מוצלחת במיוחד. הפאד תאי היה בדיוק כפי שפאד תאי צריך להיות, עם נבטים קריספיים ןבוטנים בצד ולא בתוך המנה, כך שהסועד יכול להחליט בעצמו איך וכמה לערבב אותם בתוך המנה. הטופו המטוגן והפריך התברר כתוספת נהדרת ומפתיעה. מנת הקארי האדום שראיתי עליה הרבה המלצות בקבוצה אכן מצוינת, אבל לא ברור למה היא מגיעה עם מנת אורז כל כך קטנה (אלא אם כן המטרה היא לגרום לאנשים להזמין עוד אורז בתשלום, דבר די מעפן). בסוף נשארנו עם המון רוטב טעים ובלי בסיס בשבילו. כמו כן, הטופו במנה הזאת מאוד מאכזב וחסר טעם. ניכר שהוא לא מבושל במרינדה של הרוטב אלא מוסיפים אותו בסוף. מה שמתאים לעוף או בקר לא הולך טוב עם טופו, שהפך לתוספת סתמית. מה שגם גרם לנו לתהות, למה מנה עם טופו כל כך פשוט עולה כמו מנה בשרית? על קינוח ויתרנו (למתעניינים, לטבעונים יש סורבה קוקוס או פודינג טפיוקה) ויצאנו עם חשבון של 250 שקל כולל שתי מנות עיקריות, מנה ראשונה, קוקטייל אחד וטיפ מוצדק למלצרית מצויינת, שנתנה לנו הרגשה שהיא יודעת בדיוק מה זה טבעונות ואיך להתמודד עם ההזמנה שלנו (תתפלאו, עדיין לא דבר מובן מאליו, אפילו לא בתל אביב). בשורה התחתונה זו אחלה מסעדה, וברמת האוכל היא לא נופלת מאף אסייתית או תאילנדית - אבל קחו בחשבון שמדובר במקום רועש למדי, צפוף מאוד ולא מתאים לחגיגה רומנטית או אינטימית בשישי בערב, וחבל. אוכל: 8/10 אווירה: 5/10 ידידותית לטבעונים: 9/10 שירות (מלצרית): 10/10 רושם ראשוני (מארח): 4/10

Amit Slonim

17.09.2017 מכירים את זה שמגיעים לחגוג יום הולדת במסעדה לא-טבעונית בגלל שיש לה תפריט טבעוני שלא ברור בו כלום והמלצר מסביר לך על המנות ואז אתה מאבד ריכוז כי הכל נשמע טוב ואז מזמין מלא מנות וזה נורא טעים ואתה רוצה לספר לכולם? אז Nithan Thai ניטן תאי... למנה ראשונה הזמנו את ה-טאם מא - לה - קו (סלט פאפאיה עם רוטב מוש) ואת מנת הרד פארם (רולים עם טופו, עשבי טיבול ורוטב קיווי-תפוחים-וואסבי מוש). לעיקרית הזמנו את הצ`אנטבון קארי שזו מנה מדהימה של לאקסה (משהו שבין מרק לציר סמיך) עם טופו שעשוי בצורה די מושלמת עם טוויסט של קארי אדום. זה מגיע עם לחם טחינה אבל ביקשנו להחליף באורז וזה היה, ובכן, מוש. אבל המנה הכי טובה שאכלנו, וזאת שבגללה נכתב כל הפוסט הזה, היא גם הכי פחות פוטוגנית, בטח בתאורה המעומעמת של הערב - מנת האופר אופ. מדובר במנה של "נתח טופו" עם רוטב עגבניות מיובשות (שמזכיר בעיקר את רטבי הפלפלת של מסעדות הסטייקים האמריקניות). אלא שהטופו (שצלוי בצורה מדהימה) הוא רק התירוץ למה שמשלים את המנה. לחם הודי שמגיע עם קרם שמנת קוקוס קרמי שמנמנן בטעם כרובית קרמית ובסגנון וקרמייי (כתבתי שהוא קרמי?) מהסוג שגורם לך לקרוא למלצר ולוודא איתו שזה באמת טבעוני. המלצר המליץ "לנגב" את הקרם (הקרמי!) עם הלחם ורק אחרי לקחת ביס מהטופו. האמת, לא משנה באיזה סדר אוכלים - שילוב הטעמים הזה פשוט מושלם. הרבה מסעדות אסייתיות לא-טבעוניות נוטות להתעסק בעיקר עם טופו כמנות הטבעוניות בתפריט (שלום לחסידי בית תאילנדי), המסעדות הטובות באמת משקיעות בקהל הטבעוני הישראלי קצת יותר (תודה לך טאיזו) - כאן, לפחות ממה שהזמנו, יש שילוב של שני העולמות. מנת האופר אופ, שלצערי לא יוצאת יפה בתמונות, היא הוכחה שאפשר לעשות דברים מדהימים עם טופו אם יודעים איך להשתמש בו כמרכיב עיקרי, ולא סתם זורקים אותו כתוספת לאיזו מנה כתחליף לבשר. בקיצור, לכו לשם ותגידו לי כשיש קופונים או משהו כי זול זה לא.

Amit Slonim

29.06.2017 ככל הנראה המנה האהובה עליי, וגם זאת שאכלתי הכי הרבה בשנה האחרונה. סלט הקיסרית של אלגריה

Amit Slonim

31.08.2016 ההמבורגר של Rainbow / ריינבו זה הדבר הכי קרוב שיש לבשר. נראה לי עדיף

Amit Slonim

28.08.2016 טוב, אולי זה בנאלי, אבל המלבי הטבעוני של "המלביה" מושלם

Amit Slonim

27.08.2016 בחומוס הבית באלנבי כל כך חמודים שאפילו לא התעצבנו כשגילינו ביצה בשקשוקה הטבעונית שלנו. לא שזה לגיטימי, אבל זה יכול לקרות - ושירות טוב ואדיב, לטעמי, תמיד עדיף על שירות קר ומדויק

Amit Slonim

31.03.2016 ברטון קרפרי מקומי באבן גבירול. קרפ טבעוני אום נום נומי במילוי נוטלה ביתית (מוכן בנפרד מהקרפים הלא טבעוניים) ויש גם מלוחים עם גבינה טבעונית וכאלה די תירו בי עכשיו

Amit Slonim

01.02.2016 שקשוקה טבעונית עם פלאפל במילוי טחינה ולחמאג`ון עם בולונז טבעוני וטחינה. אום נום נום בקפה גרג בנמל תל אביב

Amit Slonim

10.01.2016 "שניצל חציל" וסלט טוסט בקפה גרג בסנטר. לא נפלנו (וזאת מחמאה) . הגרניטה פקאן הטבעונית לעומת זאת - אליפות

Amit Slonim

24.08.2015 קצת מוזר לחפש מרק באמצע אוגוסט שהטמפרטורה נוגעת ב-40 מעלות, אבל אם התחרפנתם כמו אצלנו בבית עם קרייבינג למרק תמצאו דברים מהממים וטעימים בפנינה הטבעונית "מיץ מרק" בגבעתיים. ויש גם אייס קפה סויה, שעוזר להתמודד עם מזג האוויר

עפר צרפתי

Yigal Giat

Naama Atzitz

Elad Danan

Tal Yeger